פורסם על ידי: אילאיל | 26 בפברואר 2011

גננות בפריז (פרחים, לא ילדים)

פרק א'- הגנן בינואר

הקדמה- סדרת הרשומות הזו מוקדשת לתמי, ולשאר הגננות והגננים או סתם למי שזר פרחים גורם לה/לו לחייך.

הטקסטים המובאים פה לקוחים מתוך ספרו של קארל צ'אפק הסופר הצ'כי, "שנת הגנן". אני זכיתי לקבל את הספר הזה עם סדרת פרחי העונה המלבלבים בארץ, בתוך ניילון דק, מספיק דק כדי לראות וכמעט להריח. אבל בעיקר מספיק, כדי להתגעגע לוואדי בעונה הזו, למרבדי הרקפות בגבעה שליב הספרייה בטבעון, לכתמי הכלניות המחייכות בביישנות לשמש "החורף הישראלי". לנרקיסים בנחל חצץ שצפומית לשדה בוקר וירוק העז, מכו טוש מדגיש שצובע את של הפינות בתקופה הזו בארץ.

"עבור גנן מסור גם ינואר אינו חודש בטלה", אומרים ספרי ההדרכות לגננות. אכן, הם צודקים, מפני שבינואר הגנן מגדל בעיקר את מזג האוויר.

אם לבני אד, שמזג האוויר בסך הכל אינו עניין גורלי בשבילם, יש כחכל הרבה סיבות להתלונן עליו, לגנו על אחת כמה וכמה!אפ יורד מעט שלג, הוא מברבר ובצדק, שהכמות אינה מספיקה לשום דבר.אם יורד יותר מידי שלג הוא מביע חששמוצדק שזה יכטל לשבור לו את עצי המחט או את הרודודונדרונים. אם אין שלג כלל, הוא מתאונן על מכת הכפור הקטלני. אם מתרחשת הפשרת שלגים הוא מקלל את רוחות התזזית המתלוות אליה ואת מנהגן המגונה לפזר לו ענפים של עצי מחט ומיני כיסוי אחרים על פני הגינה כולה, ואלי, לכל הרוחות, הן אף עלולות לשבור איזה עץ קטן. אם השמש מעזה לזרוח בינואר, נתקף הגנן בהלה שמא יתחילו השיחים ללבלב מוקדם מדי..

אשר לצמחיית ינואר, המוכרים ביותר הם פרחי הכפור על השמשות.."

 

גורל הגנן המצוי הינואר בפריז

 

חממה אישית

הפריחם בינואר במרפסות בשכונה

הפרחים היחידים שהחזיקו מעמד בקור

לקריאה נוספת:
"הגנן בפברואר"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: