אופנה שיקית- הכתבה המלאה

הכתבה הזו פורסמה לאחרונה ב"עכבר עולם". מוזמנים גם לקרוא אותה פה, או שם:

http://www.mouse.co.il/world/CM.world_articles_item,1253,209,59851,.aspx

"מכף רגל ועד ראש"– סודות אופנה בפריז

לפני שמגלים את רזי המלתחה–

רבות הפעמים בהן מצורפות יחד מילים כמו: אלגנט ופריז, אופנה ,"הוט- קוטשור" ופריז, סטייל, אולהלה "הפאריזאיות" האלו, השיק.. ותמיד אחרי אנחת ההתפאלות, נשאלת השאלה- איך מצליחות הצרפתיות לאכול קרואסון פריך ולא להתלכלך כלל מפירורים? ואם יש פירורים איך הם נמוגים בגוון השמלה התואמת את המגפיים, הציפורניים והכלב? ואיך הגברים מתהלכים בחן טבעי כל- כך ומוצאים את השילוב המנצח של אלגנט, טבעיות וקורטוב אריסטוקריה פשוטה?

איך העיר הזו, תמיד בוהקת ומצוחצחת ואפילו בדלי הסיגריות משווים למדרכותיה מלמלה אורבנית נעימה? למה דווקא פה צמחה האופנה? איך חנויות המוכרות חולצות מכופתרות לגברים בלבד- שורדות בשוק? ולמה, יש שם מיוחד לכל אביזר אופנה ולכל גזרה של חולצה? שאלות רבות פוקדות את אלו המסתובבים שבויים בקסמה של פריז. אך בתור אחת שגרה כאן זמן מה- יש מעט דברים על ה"לוק" היומיומי שמתחילים מעט להתבהר. אותם, אנסה לפרוש בפניכם וובואלה-

הדבר הראשון, הוא מזג האוויר. אפור- 360 ימים בשנה, ב 360 מעלות הנצפות ממחוזותיה של עיר האורות. לכן, אין ברירה אלא להחיות אותה עם צבע. (מוטיב חוזר בערים אירופאיות- לונדון, ברלין?..) פרחים ומכוניות אינם מספיקים- אז מה נותר אם לא לבוש?

חוץ מהאפור- גם קר 8 חודשים בשנה. הקור משחק לטובת הסטייל ומאפשר לשחק עם כל אותם פריטי אופנה שמה לעשות, הם באמת נחוצים ומחממים. אתמקד בכתבה הזו באופנת החורף- צעיפים, כפפות , מטריות, כובעים ומגפיים. זאת, למרות שאומרים שהאביב מתחיל, וההתחלה הזו מספקת תירוץ לעיצוב מחודש של כל חלונות הראווה, סיום הסיילים והבטחה אופנתית שהשמש תגיע לעיר באפור. אז כשהקיץ יגיע, נדבר עליו.

פרות תרבות קדושות שהזמן משבח-

*הידעת? המילה "תרבות"((la culture, כמו גם "אופנה"  (la mode) וכמעט כל המילים הקשורות לאומנויות בצרפתית- הן נקבות.

מקומה של האופנה בצרפת, שלא כמו בישראל, נעוץ עמוק בהסטוריה, בחצרות מלכות, במצעדים הסטוריים מרהיבים,  שמלות נשפים, דוכסים – כיד הדמיון הטובה. לכן, לכל סוג של מעיל יש שם משלו ולכל סוג של נעל יש שם ותיאור הסטורי שהולך איתה עד עצם היום הזה.

לא רק בשם, הצרפתים נותנים כבוד למלבושיהם, אלא גם בחנויות המיוחדות המוכרות פריטי לבוש ספציפיים. והרי השיק, הוא ההתאמה ביניהם. כדי להיכנס מעט לעניינים, ננסה לראות איך עונים על השאלה היומיומית, "מה אלבש היום?" אך הפעם, במבטא צרפתי.

"בראש ובראשונה":

כובעים– האמת היא, שאף – פעם לא אהבתי כובעים. אבל בתור מדריכת טיולים בנגב בצבא לא יכולתי להתחמק מלחבוש כאפיות וכובעים 10 שעות ביום. לכובע הוורוד ורחב השוליים שלי היתה אז מטרה אחת וברורה מאד. היא קשורה כפי שאתם יודעים לשמש שאין פה. אז פה, תפקיד הכובע הוא להיות יפה ואם אפשר, אז גם לחמם. העיר שופעת בחנויות כובעים: כובעים יומיומיים- בארט או כובעים קטני שוליים, כובעים לארועים עם תחרות, פרחים, ציפורים ונוצות; כובעי נשים, גברים וטף. הכובע מוסיף שיק עם מעט מסתורין בדרך בה הוא עוטף את הראש ובכך מושך מבטים סקרנים. למה? כובע!

איפה קונים?

חנות כובעים אחת שהיא האהובה עלי- הן בגלל מיקומה: בלב חצר "כפר סאן פול" (  (village saint- paul 4emeאו אולי בגלל המוכרת בבוטיק שאף מכינה את מרבית הכובעים והקישוטים הנלוווים במו ידיה.

חנות נוספת הנמצאת ברחוב saint- honeré  שברובע הראשון ומופיעה בצילום. אך העיר מלאה בחנויות מיוחדות לכל מה שאפשר לחבוש על הראש.S

 

צעיפים– בד"כ בארצינו הקטנטונת צעיפים מיוחסים לבנות. ("נראה לך שאני אלך עם הדבר הנשי הזה?" אמרו לי לא פעם חברי הבנים המאצ'ואים בארץ..) אך פה, צעיף הוא מהותי נגד קור ובשביל השלמת הלוק. גברים, נשים ילדות וילדים עוטים צעיפים. חוץ מחנויות צמר המוכרות גם מסרגות וספרי הנחייה לסריגה, ניתן למצוא צעיפים ברשתות המוכרות כמו H&M, זארה, איטם וברשקה במחלקות האקססוריז.

דוכנים דוכני רחוב ושוק עקראיים הם מקום מהנה לשטוף בו את העיניים בצבעים וצעיפים. אך "דיוואלי" זו רשת חנויות ששווה להכנס לחנויותיה רק כדי לספוג כמה גוונים. Diwali- 52 rue saint Louis en l’ile 4eme

 

"בין הצוואר למותניים"- חולצות ועוד-

בצרפת ובצרפתית ישנו לקסיקון שלם המתאר והמבדיל בין מיני החולצות: מכופתרות, אפודות, סוודר, חולצונת מוכפתרת לנשים, חולצה צמודה מתחת לזה או זה והרשימה רק לחולצות ארוכה.. ברחבי ברובעים המרכזיים לדוגמת- 1, 2, 4, 6 תוכלו למצוא חנויות רבות המוכרות רק חולצות מכופתרות צבעוניות! לדוגמה "קוטן דו"(כותנה רכה") :24 rues de la verrerie 4 eme.

מתחת לחגורה (או למותניים):

איפה שיש מסורת, קודי לבוש ומוסכמות חברתיות ברורות- גם הלבוש מאד מוגדר. ג'ינס- הוא המראה המתאים ליום חופש או לקניית בגט במאפייה השכונתית; טרנינג/ טייטס מיועדים לספורט ורק לספורט; חליפה- לבוש לעבודה; חליפת ערב מחויטת- יציאה כזו או אחרת וכו.

*הידעת? בימי שישי ישנם הרבה משרדים ומקומות עבודה בפריז המאפשרים לעובדיהם לא ללבוש חליפות. בהחלט הכנה מתחשבת לקראת סוף השבוע..

לא נתקלתי בחנויות של מכנסיים/ חצאיות אך הנה כמה טיפים לחנויות המוכרות פרטי לבוש, מיוחדים ונעימים :

"לילי ואנטואן" באמתחתם בגדים ססגוניים ומקוריים להפליא. רק מחלון הראווה מרגישים את הייחודיות שבולטת בכל פינה בבגדים ובחנויות.

http://www.antoineetlili.com/

"מאנוש" היא גם חנות צבעונית למדי ואף על גבול הקיטש והשיק. שווה להציץ!

http://www.manoush.com/collection.php

 

מותגים, מיתוסים ומה שביניהם-

ברחוב מאטיניו ברובע השמיני, תוכלו למצוא את מרבית החנויות הגדולות והמפורסמות.( כן כן- אם תהיתם, גם היקרות) ראלף לורן, גיורגיו ארמאני, שאנל, כריסטיאן דיור ועוד.

לינק לגוגל מפות?

איך הולכים?- חנויות נעליים-

יש חנויות נעליים שונות ומשונות. החל מסנדלרים התופרים סנדלים או מגפיים בהזמנה אישית ועד לחנויות של סינים שבהם המחיר הממוצע לפריט נע בין 10-35 יורו. אך להבדיל מהם חנויות כמו "רפאל יאנג" מציעות עקבים הבנויים מטכלונוגיית " R- flex " עם שיק זעקני: Raphael Young 23 rue jean) jacques rousseau 1^e

 

המומלצים בחום-

חנות קטנה ושקטה הממוקמת בלב אי "סנט לואי", מציעה מגוון בגדים שעוצבו ביד אומנים פריזאים. בחנות בדים וגזרות ססגוניות עם הדפסים מקומיים שהם עבודת יד של  בתי מלאכה בפריז, ספרד ועוד. Yamina- 56 rue St Louis en l’ile 4eme

 

 

רגע לפני הפיג'אמה-

להל"ן שתי חנויות שאיכותן ומקוריותן היא כשל גלרייה אופנית לעיצוב. גם אם אתם לא מתכוונים להשקיע 250  יורו ברכישת פריט לבוש אחד, שווה מ-א-ד להכנס, להתרשם, להסתכל. החנות הראשונה- התיירותית יותר, משלבת בין בגדים, ספרי אומנות סטייליסטים ומהפכניים יחד עם תערוכות אומנות, תצוגת אופנה סטטית של הקולקציה האחרונה של מיטב המעצבים ואיך לא- בית קפה מסוגנן בחצי קומת המרתף. "לה קולט" (la Colette 213 rue saint –(honore 1eme  

http://www.colette.fr/

 

החנות השנייה והמועדפת עלי, היא פאריזאית באמת. מצאתי אותה בטעות בשיטוט במארה ( הרובע הרביעי והשיקי ביותר) ברחוב צדדי. הבגדים מוגשים לקונים בתוך נישות ויצירות אומנות כשביניהם מרצדים סרטים על אופנה ובדים על עשרות מסכים קטנים. "לה- אקלייראור" (L’eclaireur boutiques 12 rue Malher 75004  ) http://www.leclaireur.com/#/en/6

 

 

 

בפיג'אמה:

L'Eclaireur BoutiquesL'Eclaireur Boutiquesהרחוב הפריזאי, כפריז עצמה הוא מיקרו- קוסמוס. אפריקאיות בשמלות צבעוניות עד הרצפה, אירניות עם כיסויי ראש, אמריקאיות עם טי שירט של " איי לאב פאריז". נחילי התיירים צובעים את פני העיר בגוון בינלאומי מובהק. אך עצוב לומר שהודות לטלוויזיה, לאינטרנט ושאר אמצעים טכנולוגיים- אבדה הייחודיות שפעם הבדילה בין אנשים עם רקעים ומדינות שונית. בסוף, הקוד השולט ברחוב, גם הפאריזאי, הוא מה שאפשר לקנות ברשתות כמו זארה, מנגו, אייז'ש אנד אם וברשקה. או, מה שנקטף מהמדפים בטירוף הסיילים- שהוא אותו הדבר רק בזול. "אני קונה, משמע אני קיים" הוא מעט ממה שמורגש בהסתובבות ברחוב ריבולי, ריין או פינות אחרות. הצבע השולט, לפחות בעונה זו, הוא שחור ומידי פעם מגיח/ה איזה מישהי/ו כמוני עם מעיל כתום או אדום.

אז מה הוא סוד האסטטיקה הפריזאי? נשאלת שוב השאלה, המהווה שאלה קיומית קשה להרבה אנשים ונשים. כמו הכל בסוף- התשובה טמונה לעניות דעתי, בחינוך. מבט חטוף על הילדים המקומיים יעיד שמגיל קטן מאד הם מולבשים כאילו היו בובות פורצלן בחלון ראווה. לא חשוב להוריהם אם ככה או אחרת יהיה להם נוח לרוץ ולשחק , אלא שיהיו יפים וחמודים ואז, נדבר. פלא שהם מאמצים בבגרותם את חוש ההתאמה ואת אנינות טעם הלבוש?

ואם בחלונות ראווה עסקינן- הרי שלא חייבים לקנות בזארה בפריז או אצל מעצבת, שאתם בעצם לא ממש אוהבים כדי להפוך ל"פריזאי" או "פאריזאית". הסתכלו, תבחינו בין הגוונים העדינים המתגלים במלבושיהם של הפריזאים ותתאמנו על השילובים, החיבורים וההתאמות. מומלץ קודם בבית, לפני שאתם יוצאים לרחוב..

 

נ.ב לרציניים בלבד:

מי שמסתדר עם צרפתית או מסתפק בספר מעוצב ומאויר מוזמן לעיין ב"לה פאריזיין" או הפריזאית" הנמכר ב"לה קולט" ומנסה באופן מעט מעמיק יותר לענות על שאלת ה-"מה ואיך" של השיק הפריזאי.

http://www.colette.fr/#/eshop/article/23418201/la-parisienne-ines-de-la-fressange-avec-sophie-gachet/40/