פורסם על ידי: אילאיל | 16 בפברואר 2011

סיפור אורח

( מוקדש ליסמין)

פריז, אחרי צהריים טיפוסי- בו הגשם יורד והחמה דווקא לא עולה. מפתיע? לא, סה לה וי. אז סומנו וויים על רשימת המטלות להיום- סידורים קטנים, כמה טלפונים, מיילים, קניית כוסות יין חדשות במקום אלו שנשברו, קניית עוד מקלות וניל להכנת נגלה נוספת של אגסים ביין ובירורים מתי מתרחש שוק האופניים יד שנייה בעירייה של הרובע.( הרי בפריז לכל רובע עירייה משלו. עשו חשבון: עשרים רובעים והעירייה הגדולה המרכזת את כולן: Hotel de ville והכוונה לא למלון העיר.) קפה מתקרר ליד שולחן העץ, הוילון נפתח ונסגר אחת לכמה זמן כדי לראות אם השמש בכל זאת התחרטה, ככה מהר, לפני שתביא את המחר על אוסטרליה.. כשפתאום, בשלווה היומיומית הזו נשמעת נקישה רפה בדלת. זו דפיקה? או שמא גרגור המקרר הרעב שלא שבע מהקניות בשוק הבאסטיי ביום ראשון? ניגשת- מציצה דרך העינית- נסוגה ותוהה: איש נצום, עטוף בגדי עבודה כהים ושלושה מקלות נישאים על הגב. דפיקה נוספת. זה לא המקרר אלא האיש. האם הוא גם רעב ולכן מתדפק על הדלתות? ההגיון הפשוט מבטל מייד את האפשרות הזו, הרי לכל בניין מגורים בעיר באפור צריך לתקתק את קוד הכניסה. אז האיש חמק פנימה וכעת מתקתק על הלב- לפתוח?

בחיוך כמעט חסר שיניים הוא מסביר איך זה מסוכן לבריאות ושלך מאדמואזל ובבית כזה בו יש אפילו שני אחים, חייבים להזהר. "לכן, באתי", – הוא מיישר את דש בגדו המפוחם ומסיר את שערו השמנוני מפניו. באיטיות שההנאה ניכרת בה, הוא פורש את שלושת המקלות. דרך העיוות המתקבל בחור העינית לא ניתן היה להבחין בעיקרם- שלוש שמשות שחורות, מאובנות- אחת לכל מקל. אך קרני השמש השחורות מדיפות ריח חריף, של מדורה רחוקה, קלושאר( הומלס) מתחת גשר. אבק מתפזר כמו המון מחשבות ותהיות והאיש איננו- נבלע בארובה. מי ייחס לערובה חשיבות עד עתה? עולה השאלה. הרי החימום הוא חשמלי והאח, האחים- נמים שינה ארוכה שסופה, אינו באביב. רעשי גירוד וחריקה בוקעים מהחלל הפנימי שלפתע קם לתחייה בבית. מדי פעם הוא רוקע בנעליו ועננת אפר קטנה חגה בחדר ומתרפקת על הרהיטים, הרצפה, התקרה. הוא שורק להנאתו- כאילו רגיל להריח פיח במכרה הביתי הזה. בינתיים- האצבעות מקישות ומרעישות על המקלדת:" מנקי ארובות בפריז". אח"כ:" פריז ארובות- בריאות" אח"כ "נקיון שנתי בארובה שלך" ואח"כ- ראשו מגיח מבעד לפתח האח והוא מחליף מטאטא, נכנס ושורק. מידי פעם זורק משפט חפוז בצרפתית, ממולמל, לא מובן- כאילו ויתר מראש על זכות ההקשבה שהיה יכול לקבל. בגיחותיו הקצרות לחדר, הוא פולט ענן שחור קטן ומשפט על איך הוא עובר מבוקר עד לילה, בחיוך זהיר- מלא חורים. החיפוש באינטרנט לא העלה יותר מידי על קשרי אחים לא פעילים ובריאות הכלל או הפרט. והוא, בינתיים סיים אח אחד ועובר למשנהו. "עשר דקות" הבטיח בבואו, אך על מסך המחשב הזמן חומק, כמעט שקיעה.. טלפונים- תהיות- מה יהיה סופו של אחרי הצהריים הזה? הפגישה שנקבעה לארבע וחצי תדחה לשש והאפר השחור נח בבית כשמיכה דקה. "טוב" לבסוף מודיע בנימה חגיגית, "שמונים יורו לכל אח. ומאחר שפה יש תאומים- המחיר הוא 160 לזוג." רסיו התארכו ממסקרת האבק והוא מתחיל לאסוף את המאטאיו, כיאלו נהנה, ומתכנן לשוב למחרת ללוע האש הכבויה. "אלור?" הוא שואל ; ולשאלה- מה עושים? עונה זכרון עכור, על הפתק בצרפתית צפופה בשבוע שעבר בתיבות הדואר- מנקה ארובות מיותמות אצלך בבית. האם זו חובה? כדבריו? ארובה נקייה בית בריא? או שמא התחכם והוא משתכר מתמימות לבם של אנשים?.. מדברים קצת ונורת המוסר מהמהדת בראש- לסרב? אולי מאוחר מידי? אבל לא ידעתי, אבל הוא לא אמר, וישר נבלע בארובה.. "טוב, זו תהיה מתנה עבורך מאדמואזל, ככה שתשלמי לי רק עבור אח אחד. שמונים בסדר? נשימה קלה נפלטת לאוויר ומרימה עננה שחורה. שמונים יורו, בונסוואר בונסוואר, הדלת נסגרת. צלילי  נעליו מהדהדים בגרם המדרגות ושריקתו מסתלסלת מעלה מעלה, דרך שתי הארובות הנקיות, חברותיהן המלוכלכות אל תוך צינת הערב של פריז.

.

וגם:

רואים אותו? ודאי שלו, הוא בתוך ארובה

ולשאלתכם- למה הכותרת היא "סיפור אורח"?

פשוט מאד- הוא לא קרה לי. אבל מה זה משנה? הוא שייך לחברה טובה, שמגלה בדרכה את פריז, אנשיה ויותר מכל: ארובותיה.

חוץ מזה, מה שחשוב זה לא למי הסיפור שייך, אלא מי לוקח אותו. ומאחר והוא עכשיו גם קצת שלי, ולכל אורך הזמן שבו שמעתי את הסיפור חשבתי על ברט (ממרי פופונס כמובן) עם ה"Chimchimeny sweep " שלו ועל ההתרגשות שאחזה בי כשראיתי בשבוע הראשון שלי כאן חבורה של מנקי ארובות במטרו.

עוד נקודת זכות לעיר באפור- שימור מקצועות שנכחדו ממדינות רבות. ואכן, היה עדיף להיות היום הפגישה שנדחתה בארבע לשש, ולשמוע בשש- סיפור על אנושיות, תרמית, תמימות ושני אחים נקיים.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: