במבט לאחור, היו גם הרבה צבעים וניחוחות וקולות התקבצ'צ'וות של עלים ישבים נבוסף לענייני העבודה. הנה טעימה קטנה, של הסתיו שהיה ומזמן התחרט והחליט להבשיל לחורף קר. תמונות ותיאורים בקרוב..
אני לא רגילה שלמילה "סתיו" יש צבע משלה שמבצבץ מבין האותיות שלה וכמעט גורם להן לנשור ולהפוך לאותיות אחרות. בפריז היה ריח לסתיו- מן ריח שנחבא ברוח הקרה שנושבת מבין הסמטאות, בכניסה למטרו וליד הסיין, בעיקר לעת ערב. ריח המורה על הבאות- שאותי, די הדאיגו. איך לעזאזל חיים בעיר בה הזריחה ב9:00 והשקיעה ב15:30? איך חיים בעיר באפור?
אבל את התשובה לשאלות האלו אפשר היה לדחות קצת ולשטוף את העיניים בכתומים ואדומים כהים.
שיחקתי בזום, ובנסיון ללכודכמה שיותר גוונים.וכמה יכולים להיות לעיר ההופכת מלחיים סמוקות לאדישות קרה הנשזרת בשמים?
זום
בום זום
ואז:
זום שלוש- המתכת החובקת את שורשי העצים ודואגת שלא יברחו
פה ושם 
מהמם ממש! איזה כיף! תהני מהסתו! רומנטי….
By: יעל on 10 בינואר 2011
at 13:18